נתינה וקבלה 

כל מערכת יחסים בנויה על תן וקח.  מאז היותנו ילדים מטפחים אצלנו את ערך הנתינה, מלמדים את רובינו שחשוב לעזור, לתרום, להשקיע... כי בסופו של דבר זה ישתלם, לתרום זאת אזרחות טובה, השקעה מובילה לקידום, ועוד משפטים רבים דומים  ששמעתי בבית הורי. אני הבנתי מאד את המשמעות האדירה של הנתינה.

את ערך הקבלה קצת... הזניחו, לא דיברו איתנו כמה חשובה הקבלה שלנו מהאחרים, איך אנחנו יכולים להיתרם מאחרים, איך בכלל מקבלים.

כילדה של הורה ניצול שואה, גדלתי על ברכי הפתגם "אם אין אני לי מי לי". למשפט הזה יש משמעות מאד רחבה עבורי; ראשית אפשר לסמוך רק על עצמי, ועל האחרים ממש לא, אם אני לא אעשה- שום דבר לא יקרה. הפתגם הזה שירת אותי כל חיי; הפכתי להיות עצמאית מאד, יודעת לעשות המון דברים (יחסית לאחרים), פיתחתי את יכולת החקירה שלי לדברים חדשים שאני לא מכירה, אני קולטת מהר כמעט כל דבר, וראיתי בזה חוזק שמילא אותי גאווה.

במהלך השנה האחרונה, שבה אני בתהליך של אימון וצמיחה אישית, תוך כדי גיבוש והקמת העסק שלי, למדתי כי האמונה הזו קיימת אצלי, ראיתי איך היא מנהלת אותי ואינה מאפשרת לי לפתח את העסק שלי כמו שהייתי רוצה.  הבנתי שהחוזק הוא הישרדותי, ושאינו משרת אותי יותר, ופעלתי לשנותו בעזרת אימון. התאמנתי בלבקש בקשות מאחרים, דבר שלא עשיתי עד כה, והרגשתי שאני על דרך המלך- זהו גמרתי עם זה....

אבל מה שקרה בפועל זה שהדברים לא הלכו בדיוק איך שרציתי. אחד הדברים שחוויתי היה אי נוחות לפנות ללקוחות פוטנציאלים  ואני בציפייה שהם יפנו אלי. ברור היה לי שיש כאן סוגיה אחרת והחלטתי להביא אותה למרחב האימון. נוכחתי, כי לא במודע, אני חשה  שאני לא זקוקה ללקוחות אלא הם אלה שזקוקים לי. לא ראיתי מה אני יכולה לקבל מהם, ולכן הרגשתי שאם הם רוצים שיתקשרו אלי. במהלך השבוע המשכתי להתבונן בתובנה הזו.

הבנתי שההרגל של לא להיות זקוקה לאף אחד ולהסתדר לבד שהיה עימי במשך שנים רבות, לא אפשר לי לראות איך אני יכולה להיתרם מאחרים. אני לא ידעתי לקבל

וכל ניסיון לתת לי משהו התפרש אצלי כלקיחת החופש שלי, חדירה לפרטיות שלי, ועוד פרשנויות דומות.  דבר זה השפיע עלי בפיתוח מערכות יחסים, הגדלת הלקוחות בעסק שלי הגדלת העסק,  הראייה עסקית שלי ועוד תחומים שכרגע אני לא נוכחת להם- לא במודע לפחות.

הלמידה שלי:

מחזור השפע בנוי על נתינה וקבלה. דמיינו גלגל ענק של אנשים שנמצאים בתוך מחזור השפע, יחסי הגומלין ביניהם הם של נתינה שמחוללת קבלה וקבלה שמחוללת נתינה. האנרגיה שמפעילה את גלגל הענק היא הזרימה השוטפת של הקבלה ושל הנתינה.

ואילו אני, שלא מאפשרת לאחרים לתת, ולא מאפשרת לעצמי לקבל לא יכולה לקבל כרטיס כניסה למחזור השפע, כי אי קבלה קוטעת את זרם האנרגיה ולא מאפשרת לגלגל הענק לפעול.

מכאן שהקבלה שלי מאפשרת לאחרים לתת לי, דבר המאפשר להם להצטרף לגלגל הענק של השפע. כמו כן הקבלה מאפשרת לי לתת יותר לאחרים, מאחר ויש לי יותר...

היום המודעות שלי היא להבחין איך אני יכולה לקבל יותר כדי שאוכל לתת יותר, להמשיך את הזרימה ולאפשר לגלגל הענק לפעול.

אני מזמינה אתכם להתבונן בכל ממשק שלכם עם חברים, מכרים, משפחה, האיש במכולת, הגברת בתור – מה אתם נותנים, ומה אתם מקבלים ואל לכם להגיד לא קיבלתי דבר, הבחינו ומצאו מה כן קבלתם.

לתת או לקבל יכול להיות פיזי, יכול להיות חיוך, מחמאה, תפילה, תובנה, עזרה.

ואם יש לכם קושי בלתת או בלקבל חשבו על התרומה הענקית שלכם לאחר כאשר אתם נותנים וכמובן על התרומה הענקית שהם מקבלים כאשר אתם מאפשרים להם לתת לכם!

ולכל המעוניינים לדעת מה קורה איתי; אני לומדת לקבל, מזכירה לעצמי בכל יום את היתרונות הרבים בקבלה. ללקוחות הפוטנציאלים התקשרתי וכמובן שיש לי מתאמנים. אני ממשיכה לקיים שיחות עם לקוחות פוטנציאלים ומרחיבה את העסק שלי, בנוסף אני פעילה במיזם שצפויה לו הצלחה אדירה, רואה את היתרונות הענקיים של השותפות, רואה את השילוב המדהים של להיתרם ולתרום- דבר שכלל לא יכולת לראות בעבר, ונהנית ממנו. מחוברת מאוד לגלגל השפע, ותורמת לתנופה המאפשרת לו לפעול.